מודל יישומי לתקשורת בין-אישית המושתת על אחריות, כבוד הדדי ואמפתיה, שפותח בארה"ב על ידי הפסיכולוג היהודי, ד"ר מרשל רוזנברג.
המודל מבוסס על מקורות פסיכולוגיים ורוחניים מגוונים, הכוללים את חכמת חז"ל, לצד הוגי דעות ופסיכולוגים מהזרם ההומניסטי כגון קרל רוג'רס, מרטין בובר וגם הוגי דעות מהמזרח כגון ג'ידו קרישנמורטי (פילוסוף ומורה רוחני) ועוד.
כבני אנוש, וכיצורים חברותיים, יש לנו נטייה טבעית לשאוף להרמוניה ביחסים הבין אישיים שלנו ומתוך כך ליצור אמפתיה כלפי הסובבים אותנו. ההקשבה האמפטית ממוקדת בהתעניינות בזולת ובמה שעובר עליו.
יש מי שמכיר את "תקשורת מקרבת" בשמות "תקשורת לא אלימה" (NVC), שפת הג'ירף או מפתחות הקסם. כל השמות מתייחסים בצורה כזו או אחרת למשנתו של הפסיכולוג היהודי, ד"ר מרשל רוזנברג, מפתח הגישה.
המודל ל"תקשורת מקרבת" מושתת על הנטייה הטבעית של אנשים לתת ולקבל מתוך רצון הדדי להעשיר את החיים האחד של השני ולשמור על הרמוניה בין-אישית. הוא מאפשר ביטוי עצמי אותנטי, בדרך שמזמינה את האחר להיכנס אל תוך עולמו של הדובר ולהתחבר אל רגשותיו וצרכיו.
"תקשורת מקרבת" מניחה שכל פעולת ואמירה אנושיות מקורה בצורך
לא מסופק. ההכרה בצורך יוצרת בסיס משותף לחיבור אנושי ולשיתוף פעולה.